לאחרונה פורסם בתקשורת מקרה של תביעת ביטוח רכב שנדחתה אש נסיבותיה עסקו במבוטח אשר ריכבו נגנב כאשר חנה אותו בסמוך למקום עבודתו.
בעל הרכב מסר דיווח על הגניבה לחברת הביטוח עימה הוא קשור בהסכם ביטוח רכב המכסה אותו גם מפני גניבות.
למרבה הפתעתו, בעקבות הדיווח האמור קיבל המבוטח הזמנה להיחקר בתחנת המשטרה משום שהוא חשוד במסירת מידע מוטעה לחברת הביטוח ובעבירה הפלילית של ניסיון לקבל דבר במירמה.
זאת ועוד, למרות שחקירת המשטרה לא העלתה שום בסיס להאשמות שהוטחו כנגד בעל הרכב הגנוב, חברת הביטוח דחתה תביעת ביטוח רכב שהוגשה לפניה ועמדה בסירובה למסור למבוטח את המגיע לו על פי פוליסת הביטוח. נימוקה היה שעדיין מתנהלת חקירה משטרתית אודות מקרה הביטוח ויש להמתין עד לבירור מלוא העובדות בטרם יינתן לו הכיסוי הביטוחי המגיע לו מכוח הפוליסה.
חודשיים נוספים חלפו וריכבו הגנוב של המבוטח נמצא כשהוא במצב של "טוטאל לוסט", אולם חברת הביטוח המשיכה לעמוד מאחורי טענותיה, לפיהן עליה להמתין עד שיוסרו כל החשדות שהופנו כלפי המבוטח.
לאחר מספר שנים קיבל המבוטח מכתב ממשטרת ישראל, אשר מנקה אותו מכל אשמה פלילית בגין האירועים הקשורים לגניבה. דע עקא, כאשר שלח לחברת הביטוח את המכתב האמור ודרש לקבל את התגמולים המגיעים לו על פי חוזה הביטוח, דחתה זו האחרונה את דרישותיו מנימוק שחלפו למעלה משלוש שנים מהמועד בו ארע המקרה הביטוחי ועל כן עילת תביעתו התיישנה.
לאור תשובת המבטחת הגיש המבוטח תביעת ביטוח רכב לבית משפט השלום בטבריה.
חשוב לציין כי במרבית המקרים בתי המשפט אינם רואים בעין יפה התנהלות מסוג דא של חברות הביטוח ופוסקים, בהמשך לכך, כי התנהלות זו נגועה בחוסר תום לב משווע המקפח לרעה את הזכויות המוקנות למבוטח במסגרת חוזה הביטוח. ודוק, במקרים המפורטים לעיל נוטים בתי המשפט לקבל את טענות המבוטח המתבססות על החריגים המנויים בחוק לתקופת ההתיישנות. כך, למשל, סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע כי במקרים בהם התובע לא היה מודע לחלק מן העובדות המרכיבות את העילה של תביעת ביטוח רכב מסיבות שלא היו תלויות בו ושהוא לא היה יכול למנוע אותן בזהירות סבירה, הרי שיחלו למנות את תקופת ההתיישנות מהמועד בו נודעו לתובע אותן עובדות. בנוסף, סעיף 9 לחוק קובע כי כאשר הנתבע (המבטחת במקרה דנן) מודה בקיום זכותו של התובע (המבוטח) מתחילה תקופת ההתיישנות מיום ההודאה בזכות (גם אם יום זה היה לאחר תום תקופת ההתיישנות המקורית).
למרות האמור לעיל, דחתה כבוד השופטת אילונה אריאלי את תביעת ביטוח רכב שהוגשה על ידי המבוטח ופסלה על הסף כל אפשרות להאריך את תקופת התיישנות תביעתו על בסיס אחד הסייגים המנויים בחוק.
על פי החלטתה, יש למנות את מועד ההתיישנות ממועד הגניבה, היינו, ממועד מקרה הביטוח ועל המבוטח לבוא אל עצמו בתלונות משום שהעדיף להישמע לטענות המבטחת במקום להגיש את תביעתו במועד.
מקרה זה יכול ללמד את כל המבוטחים הנתקלים בסירוב המבטחת לקבל תביעת ביטוח רכב כי עליהם להיוועץ באופן מיידי עם עורך דין המתמחה בהליכים משפטיים תביעות ביטוח רכב על מנת שלא ייאבדו זכויותיהם על פי פוליסת הביטוח.
ת.א 45953-10-10
lawtip.co.il הדרך למימוש זכויותיך מתחילה כאן !
